top of page

חינוך לא מגיע רק מהספרים

עודכן: 15 באפר׳

שקלתי רבות אם לכתוב את המאמר הזה. אין בי שום כוונה לכפות את עקרונותיי האישיים על אף אדם אך אני רואה את זה מחובתי לספר לכם על עוד דרכי חינוך במסע וליידע אתכם על הנעשה ומה לעיתים עומד מאחורי אטרקציות של הנאה ועל ההשפעות הקשות שיש להן על הסביבה וגם על ילדנו מהפן החינוכי.

התיירות במזרח הרחוק ובתאילנד בפרט היא עסק גדול ומשגשג.

כשמטיילים בעולם, במזרח הרחוק ובתאילנד בפרט תוכלו לראות בעצמכם שהתעשייה הזו מספקת עבודה לאוכלוסייה גדולה ולכן רבים מהם מתעלמים מהקשרים האפלים שיש לה עם תעשיות לא כל כך אתיות, כולל סחר בנשים ותיירות בעלי חיים.

כאן אתמקד בבעלי החיים ועל המתרחש בפועל מאחורי הקלעים של האטרקציות האלו.

בתאילנד ישנם אלפי פילים מבויתים. רבים מהם נאלצים לעבוד בתעשיית התיירות. מטיילים רבים מגיעים בשמחה בכדי לקלח אותם לרכב עליהם ובעיקר בכדי להשיג את התמונה המושלמת על גבו של אחד מהיצורים הענקיים והמלכותיים הללו בעומק הג'ונגלים של תאילנד.

הרבה הורים רוצים לתת לילדיהם את החוויה האותנטית הזו של מקלחת פילפילון בג'ונגל, האכלה ורכיבה וככה ליצור את התמונה המושלמת לאלבום המשפחתי.


רוב המבקרים לא מודעים לעינויים שהפילים צריכים לסבול כדי להפוך כנועים לחלוטין לבני אדם, ויציבים מספיק כדי שהתיירים הנלהבים של "מקלט הפילים" יוכלו לרכוב עליהם.

הפילים עוד בילדותם עוברים טקס בן שישה ימים שנקרא 'פאג'אן'. זהו תהליך איום ששום פיל לעולם לא שוכח, שכן השוקיים שלו קשורים יחד בזמן שהוא נאלץ להסתובב סביב מוט עץ שוב ושוב.

במקרים מסוימים הם מוחזקים בכלובים, שבהם המאמנים שלהם משתמשים במסמרים ארוכים וחדים כדי לדקור ולענות אותם, והאומללות שלהם הופכת כמעט לבלתי ניתנת לתיאור.

המטרה הסופית היא לשבור את רוחו של הפיל עד כדי כך שהוא מאבד את הרצון לחיות. רק אז פיל הופך לנשלט באופן מוחלט על ידי המאמן שלו.

הפילים לא שוכחים. ולא פעם היו מיקרים קשים בהם הם נקמו במאמנים שלהם ואף במבקרים שהגיעו.


האם שאלתם את עצמכם פעם איך חיית בר עוצמתית וחזקה כמו נמר הופכת לצייתנית?

איך ייתכן שהיא יושבת בשקט ומאפשרת לקבוצות תיירים להצטלם אתם? ללטף אותם במשך שעות במהלך יום שלם? איך ייתכן שבני אדם, שבכל סיטואציה אחרת מול החיה המדהימה הזו היו בורחים על נפשם בפחד מהסכנה מתרגשים להעלות לרשתות החברתיות תמונה שלהם עם נמר?

השמועות אומרות שהטיגריסים האלה מסוממים, ואכן למרות שכולם יודעים שאלה לא רק שמועות עובדי התעשייה מכחישים זאת והמדינה ממשיכה לתמוך בפעילותם מכוון שזה מכניס הרבה כסף.

גם כאן נתקלנו לפני מס שנים (אוגוסט 2019 ליתר דיוק) בפעוט ישראלי בן 3 הותקף ע"י נמר בתאילנד וניצל בנס.

יש עוד אטרקציות של קופים ופינות ליטוף למיניהן עם התעללות בחיות במסווה אך אלה הן השתיים המוכרות והמשגשגות ביותר.

אז מעבר לסכנה הטמונה באטרקציות מסוג זה אני רוצה שתחשבו גם על הערך החינוכי שאתם מקנים לילדים שלכם כאשר אתם בוחרים לקחת או לחילופין לא לקחת חלק פעיל בחוויה כזו.

תמיכה באטרקציות שמזיקות לטבע ולבעלי החיים עלולה לפגוע בתחושת האחראיות החברתית והסבלנות שלנו בני האדם בחברה כולה.

חשוב שתהיו מודעים שניתן לפתוח עם הילדים שיח על הנושא, לחשוף בפניהם את האמת ברגישות המתאימה לגילם כמובן וללמדם על בחירה ואחריות אישית. ללמדם על השפעתם על סביבתם והקשר שלהם לחיי בעלי החיים. זה עוד פן בחינוך ואחריות אישית.

אני מודעת לכך שרוב התיירים כן בוחרים לקחת בזה חלק והרבה פעמים זה מגיע מבורות. לא תמיד אנשים מודעים למה שעומד מולם. ולכן היה לי חשוב להעלות כאן את הדברים.

אנחנו לא תמיד יכולים להשפיע ולשנות את העולם אבל אנחנו כן יכולים לקחת אחריות על החינוך של הילדים שלנו.











Comments


הרשמו לרשימת התפוצה שלי

תודה על ההרשמה!

© רוית טל - לנוע. כל הזכויות שמורות.

  • Facebook
  • Instagram
  • Pinterest
  • Twitter
bottom of page